התקבל ערר על החלטת ביהמ"ש לשחרר ממעצר מואשם בעבירת חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת

המשיב בתיק זה, מוחמד עבד אלרחמאן מוחמד אבו פח'ידה, מראס כרכר, נעצר ביום 5.3.08, וביום 22.4.08 עת הוגש נגדו כתב אישום, עתרה התביעה הצבאית למעצרו עד תום ההליכים.

על יסוד כתב האישום, מיוחסת למשיב עבירת חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, וביצוע שירות בהתאחדות זו. בנסיבות אלו, ולנוכח בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים, באה בקשה זו בפני כב' השופט רס"ן שלמה כץ אשר קבע בהחלטתו כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית הקושרת את המשיב לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. אולם בכל הנוגע לחלופת המעצר, קבע ביהמ"ש כי ניתן לשקול חלופת מעצר, ועל כן הורה לשחרר את המשיב בתנאים.

על החלטה זו ראתה התביעה לערור, שכן לטענתה לא ניתן להמעיט במידת מסוכנותו של העורר, כי מסוכנות זו היא ברורה וחד משמעית, המקימה עילת מעצר והמצביעה על הצורך לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

הגם כי הוסכם בין הצדדים כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית ראויה לצורך ההליך, בחנתי את הראיות אחת לאחת והשתכנעתי אף אני כי התשתית הראייתית בתיק מספקת לצורך המעצר עד תום ההליכים. השתכנעתי כי לו ייתן ביהמ"ש את אמונו בשורת הראיות הקיימת, ניתן יהיה להביא להרשעתו של המשיב בהמשך.

ככל שנוגעים הדברים לעילת המעצר, הגיע בימ"ש קמא להחלטה לשחרר את המשיב בתנאים, מאחר והשתכנע מחומר הראיות כי המשיב הפסיק את פעילותו בארגון החמא"ס בסמוך לשנת 06', וכי חברותו האסורה והפעילות אשר באה אגב כך, הופסקה שנתיים טרם מעצרו.

משנפלה סוגיה זו להכרעתי, סבורני כי יש לקבל את עמדת התביעה הצבאית. כבר קבענו לא אחת כי הגם שיש לחלוף הזמן השלכה על מידת מסוכנתו של אדם, הרי כי במסגרת זו ולצורך עילת המעצר, ישקול ביהמ"ש את עברו של אותו אדם, את פרק הזמן שחלף מאז שביצע את העבירות המיוחסות לו, שעל כל אלו תתנוסס חומרתה של העבירה המיוחסת לו. יחד עם זאת, ראוי כל מקרה ומקרה להיבחן לאור נסיבותיו המיוחדות.

בענייננו, הוסכם בין הצדדים, כך אף עולה מן הכתובים, כי המשיב איננו עוד חבר בהתאחדות אסורה, וכי איננו משמש בכל תפקיד, כמו גם אין הוא פעיל יותר במסגרת אסורה. יחד עם זאת, טעם יש בדברי התביעה הצבאית, כי פעילותו ומעמדו הבכיר בארגון, אשר מצאו את ביטויים בתפקידים השונים שמילא במהלך הזמן, מכריעים במקרה זה את הכף. לטעמי, העובדה כי חלפו שנתיים מאז שפסקה חברותו בארגון החמא"ס ומאז שפסקה אחריותו, אינה מלמדת מאומה, שכן בנסיבות העניין אין מדובר בתקופה משמעותית. השתכנעתי כי יש יסוד לחשש כי בהתהלכו חופשי, יסכן המשיב את ביטחון האזור, ועל כן יש מקום להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

אעיר כפי שהעירו אחרים בנסיבות דומות, כי מאחר ואין מדובר בתיק מורכב ומסובך, אין כל מניעה כי הדיון בתיק יסתיים תוך זמן קצר, ובאופן זה ניתן יהיה לאזן בין האינטרס הציבורי שבמעצר המשיב לבין שאר הנסיבות והאינטרסים האישיים שלו.

אשר על כן, הערר מתקבל, המשיב ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק 2447/08.

ניתנה היום, 29 באפריל 2008, כ"ד בניסן התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: גו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: